גזר דין בתיק תפ"ח 1307-07-10

1.         העבירות בהן הורשע הנאשם והסדר הטיעון :

            נגד הנאשם הוגש כתב אישום שיחס לו עבירות של נסיון לרצח, עבירות בנשק, פציעה בנסיבות מחמירות ואיומים. כתב האישום תיאר שני אירועים נפרדים. בראשון, על רקע של סכסוך במועדון בשם פאב הטרסה שבנהריה, תקף הנאשם את המתלונן וגרם לו לפציעה. בהמשך, בעת שהמתלונן וחברו נסעו ברכב נעצר בסמוך אליהם אופנוע עליו ישבו שניים שראשיהם מכוסים בקסדות. אחד מהם, הנאשם, ירד מהאופנוע וקרב אל המכונית וירה לעבר היושבים בה מספר יריות. הירי גרם לפציעת חברו של המתלונן שהיה ברכב.

            עקב קשיים ראייתיים וטעמים נוספים שפורטו ע"י ב"כ המאשימה הגיעו הצדדים להסדר טיעון אשר כלל הסכמה לתיקון כתב האישום וכן הסכמה לעניין הענישה האפשרית שתיגזר. בהתאם להסדר הטיעון הומרה העבירה של נסיון לרצח לעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין ועבירת האיומים נמחקה. בהתאם, ועל פי הסדר הטיעון, הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות הבאות: חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(1); עבירות בנשק לפי סעיף 144(א)+(ב); עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 334 + 335 (1), הכל לפי חוק העונשין. 

2.         הטיעון לעונש:

          כאמור, כלל הסדר הטיעון הסכמה לעניין רכיב המאסר בפועל שייגזר במסגרת גזר הדין. על פי המוסכם בין הצדדים הם ביקשו מבית המשפט לגזור על הנאשם עונש שמשכו יהיה בין שש (6) לתשע (9) שנות מאסר כאשר תקופה זו כוללת מאסרים מותנים שיופעלו וכן כי תקופת המאסר תימנה מיום מעצרו של הנאשם. התביעה הודיעה כי תטען לעונש המרבי בטווח הענישה המוסכם וב"כ הנאשם הודיע כי יטען לעונש הקל ביותר במסגרת הטווחים המוסכמים. יצוין כי ההסדר לא כלל כל הסכמה לעניין רכיב המאסר המותנה שייגזר כמו גם לרכיב של קנס כספי וכן לא כלל התייחסות לפיצוי נפגעי העבירה. למעשה הצדדים אף לא התייחסו לרכיבים אלו בטיעוניהם. בהתאם, לאחר עיון בטיעוניהם ובטרם ייגזר הדין, הוראתי על השלמת טיעון לעניין רכיבים אלו.  

          ב"כ המאשימה פירטה את הטעמים לגיבוש הסדר הטעון שעיקרם בקשיים ראייתיים. בכל הנוגע לענישה צינה המאשימה כי מדובר בשני אירועים בהם הותקפו ונפצעו שני אנשים. בכל הנוגע לאירוע הירי ציינה ב"כ המאשימה כי מעבר לעצם חומרת המעשה יש לראות בירי מסוג זה כמעשה המסכן את כלל הציבור, מעבר לנפגע שהיה יעד לירי. זאת שים לב לשרשרת מקרים בהם נפגעו עוברי אורח תמימים ממעשה המכונה "פיגוע פלילי" וזאת רק מהטעם שהיו בזירה. בהתאם, ותוך שהיא מציגה פסיקה לעניין מקרים דומים, עתרה ב"כ המאשימה לגזור על הנאשם את העונש המרבי במסגרת הטווחים שהוסכמו בהסדר הטיעון.

          ב"כ הנאשם הביאו כעד את אדם, קרוב משפחה, שגידל את הנאשם כאילו היה אביו המאמץ, העד סיפר על נסיבות חיו של הנאשם. אביו היה נרקומן. אימו באה ויוצאת בבתי הכלא ולדבריו גם כעת היא מרצה מאסר ממושך.  העד סיפר על מאמצי המשפחה להעלות את הנאשם על דרך הישר והביע תקווה כי בית המשפט ייתן לנאשם את ההזדמנות, אולי האחרונה, לשנות את דרכיו.

          ב"כ הנאשם ביקשו כי בית המשפט ייתן משקל של ממש לנסיבות חייו הקשות של הנאשם, כפי שתוארו ע"י העד, וכן לגילו הצעיר. עוד ביקשו הם שבית המשפט ייתן משקל של ממש לחיסכון בזמן שיפוטי. אמנם ההליך המשפטי אינו בראשיתו וכבר נשמעו חלק מהעדים ואולם שמיעת העדויות הייתה צפויה להימשך עוד זמן רב. מכאן, כך לטענתם, יש ליתן משקל ממשי לחסכון הזמן השיפוטי במסגרת שיקולי הענישה. בנוסף ציין ב"כ הנאשם כי נפגע הירי אמר בחקירתו כי הוא סולח לנאשם. על זאת יש להוסיף את חרטת הנאשם. ב"כ הנאשם הציגו אסופת פסיקה בה פסקי דין בהם במקרים דומים נפסקו עונשים קלים אף מאלו שהוסכמו בהסדר הטיעון. בהתאם עותרים ב"כ הנאשם לגזור את הדין כך שהנאשם ירצה שש שנות מאסר.

          טיעוניהם המפורטים של ב"כ הצדדים ואסמכתאות נלוות הוגשו בכתב ונטענו בעל פה ומפורטים בתיק ובפרוטוקול. כפי שצוין לעיל, ב"כ הצדדים לא טענו כלל לעניין מאסר מותנה, קנס וסוגית הפיצוי לנפגעי העבירה. בהתאם ניתנה על ידי החלטה ערב מועד שימוע גזר הדין כי הצדדים ישלימו טיעוניהם לעניין זה.

          הצדדים הודיעו לבית המשפט בישיבה מיום 19.9.11, כי הוסכם על פיצויו של נפגע העבירה בסך של 10,000 ש"ח וכן הוסכם כי גובה הקנס ומשך המאסר המותנה יהיו לפי שיקול דעתו של בית המשפט.

הנאשם הביע חרטה והזדהות עם נפגע העבירה. לדבריו החל בהליך של שיקום בכלא והוא מצפה לעלות על דרך הישר ולשנות את אורחות חייו כך שגם לא לאכזב את משפחתו המאמצת. 

3.         שיקולי בית המשפט לעניין הענישה:

כאמור, בפני הסדר טיעון. הכלל המנחה הוא כי בתי משפט אינם כבולים בהסדר הטיעון ועונש שנגזר הוא תמיד לפי שיקול דעתו של בית המשפט. דברים אלו גם הוסברו לנאשם ע"י ההרכב בטרם הודיע על הסכמתו להסדר הטיעון והנאשם אישר זאת בפני ההרכב. עם זאת, הנחתה הפסיקה כי בתי המשפט יאשרו הסדרי טיעון, כל זאת ככל שאלו לא חורגים חריגה קיצונית מהענישה הראויה בנסיבותיו של המקרה.

במקרה שבפני סבור אני כי יש להסדר את מסגרת הענישה שהוסכמה בין הצדדים בהסדר הטיעון. אמנם מדובר בטווחי ענישה שלכאורה נוטים לקולא ואולם הדבר הביא בחשבון קשיים ראייתיים. בנסיבות אלו ובאיזון הכולל סבור אני כי מדובר בהסדר טיעון ראוי העומד באמות מידה ראויות ובהתאם אני מורה לאשרו.  

ככל שהדבר נוגע לרכיב המאסר - מוכן אני ליתן לנאשם את ההזדמנות שביקש, אולי האחרונה בחייו, לעלות על דרך הישר. אמנם עברו בפלילים עשיר. הוא כבר ריצה מאסרים ושני מאסרים מותנים לא הרתיעו אותו מלבצע את העבירות החמורות נשוא האישום שבפני. עם זאת נראה כי משפחתו מוכנה לעשות את המאמץ האחרון לסייע בשיקומו ובנסיבות אלו, ועל אף האמון הנמוך שניתן לתת להצהרות הנאשם, ובשים לב לרקע המשפחתי, אתן לו את ההזדמנות בדרך של גזירת עונש של מאסר בפועל במידה הנמוכה ביותר עליה הסכימו הצדדים.

לעניין זה אבהיר כי ער אני לכך שעונש המאסר שייגזר, המצוי בטווח הענישה עליו הסכימו הצדדים, הוא עונש מקל בשים לב לחומרת העבירות ובעיקר אירוע הירי אשר יכול היה להסתיים בתוצאה קטלנית, לרבות פגיעה בעוברי אורח תמימים. בהתאם, אין לראות במקרה זה כענישה מקובלת אלא כחריג בשים לב לנסיבותיו של הסדר הטיעון. 

לעניין זה אציין גם כי עונש המאסר כולל גם הפעלת שני עונשי מאסר מותנה. הכלל הוא, וכך גם קובע המחוקק, כי עונש מאסר מותנה שהופעל ירוצה במצטבר לעונש שנגזר. ואולם בנסיבות העניין הסכימו הצדדים כי המאסרים המותנים שיופעלו יהיו חלק הענישה הכוללת. מטעם זה חורג בית המשפט מהכלל והמאסרים המותנים ירוצו בחופף.

בכל הנוגע לגזירת מאסר מותנה - כאמור, הצדדים לא טענו בעניין זה במועד הטיעון לעונש בפני. נראה כי מדובר בהשמטה בהיסח הדעת מאחר ואין זה סביר שרכיב ענישה זה לא יהיה חלק מגזר הדין.

סבור אני לעניין זה,כי ראוי שהמאסר המותנה יהיה משמעותי, תוך הבחנה בין סוגי עבירות שונות המיוחסות לנאשם.